חיה בסרט
- רונה שטיינברג כהן
- 18 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
הלוואי שהיית רואה אותי
ברגעים שבהם אני גאה בעצמי
עשיתי חלה... העזתי והצלחתי וזה יצא כל כך טעים ואני יודעת שאת היית אומרת " זה מאוד טעים"
הכל קרה כל כך בבת אחת שעוד לא הספקת לאכול את הפיצה שלי ואת החלה... עשיתי גם תבשילים, עוגיות ועוגות..
זה אופוריה בשבילי, את לא מבינה איך הרגשתי מאושרת וכבר תכננתי להזמין אריזות יפות לעוגיות ועוגות כדי לחלק מתנות טעימות...
גם בטח לא תתפלאי שאנחנו אומרים שעוד שנתיים אני אלך למאסטר שף ושאני אמרתי לחי שאני עוד אצטרך בהמשך 2 תנורים... ברור שהוא קטל אותי... ואתמול בערב אמרתי לו שיש מצב שאני גם אמכור את הדברים שלי
איך היית מגיבה "ליציאות" שלי...
אכשהו לידך גם עוד יותר הייתי מקצינה את ההתלהבות והפנטזיות שלי.. כי כמה שניסית להוריד אותי לקרקע, ככה יותר המשכתי לחלום... תמיד עם תקווה מדרבנת כזאת של להוכיח לך שאת טועה ושאני וואיי :-)
אני לא אשכח שקבענו שתעשי לי קורס בישול... אבל ברור שהיה לנו קל לדחות את זה... את תמיד טיפלת בהמון דברים והיית עסוקה ואני בעיקר הרגשתי שאני גרועה בזה ושבטח לא אקלוט כלום.... התירוץ האחרון היה זה שתלמדי אותי אחרי שלין תתחיל גן
לא חשבתי שתהפכי לחולה, לגוססת... זה לא טבעי לדמיין שיום אחד אמא שלי לא תהיה... ואפילו המתכונים שלך הם כלליים כאלה של "שמן, מלח, פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה" לא יכלת לפחות לכתוב לי כמה מכל דבר? כי כל פעם שאני מנחשת יוצאים לי דברים סבבה, אבל לא כמו שלך
אני מתגעגעת אליך אבל גם יודעת שאם זה לא היה קורה לא הייתי מעיזה להוציא מעצמי הכל... את היית סגורה ואני כל כך זקוקה ללהוציא...
ותדעי שלא יוצא לי מהראש שיום אחד בבית חולים את אמרת שמתחשק לך פיצה ואני ישר הדלקתי אותך שאני אביא לך פעם הבאה את הפיצה שלי... אז עוד הייתי בתחילת דרכי עם הפיצות ובגלל שהיה לי מורכב לעשות את זה ולא היה יוצא לי כמויות אז העדפתי שיהיה מספיק לי ולחי... אז גם שידעתי שאנחנו נוסעים אליך מחר אמרתי לעצמי "טוב, בהמשך כבר אני אביא לך"... לא תמיד יש המשך יבוא
נפרדנו כך
האמת מחפשת את המילים נצד אחד כל כך מקסים מצד שני כל כך עצוב כמה רגעים שאנחנו דוחים פשוט עחולים שלא לחזור שוב.. הכל כל כל קצר אבל מצד שני את פשוט עפה במובן הטוב ואני הכי בעד כאילו כל הדבר הזה גרם לל פשוט להעיז ולעוף על עצמך תכווני הכי גבוה 🩷
רונה יקרה, מצד אחד השתעשעתן בכך שאמא תדריך אותך בבישול ואפיה ומצד שני שתיכן לא עמדתן על מימוש הענין. האם המלכה האם היתה צריכה לעזוב כדי שבתה תתפוס את תפקיד הבשלנית ? מאחל שתגיעי בעזרת תהייה וניסוי לבישול המתכונים של אמא וגם אחרים עם הכמויות הכי מתאימות של מרכיבים
מרגש ממשש, ואיזה כיף לשמוע ולראות שאת שוברת את תקרת הזכוכית ומעזה תמיד,קצת יותר מפעם.
אני בטוחה שאמא שלך מביטה בך וגאה בך.:)