הכתיבה
- רונה שטיינברג כהן
- 13 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
כילדה למדתי לכתוב ולדבר אחרי כולם ומגיל מאוד קטן מצאתי את עצמי באבחונים...
בואו נגיד שלא סתם בחרתי ללוות משפחות ואנשים עם לקויות למידה והפרעת קשב.
אבל כמה שכילדה שנאתי את תחושת החריגות ואת זה שכל פעם אמא לקחה אותי לעוד ועוד אבחונים...
מתוכם היתה פעם אחת מכוננת- הייתי בת 13 שאחת המאבחנות שהגענו אליה אמרה לאמא שלי שיש לי אינטליגנציה רגשית גבוהה וכושר ביטוי טוב בכתיבה
אחרי שאתה שומע כל כך הרבה פעמים איפה אתה חלש יותר, פתאום שאומרים לך איפה אתה חזק זה כאילו הביאו לך תיבה קסומה כזאת שאתה רק מחכה לפתוח ולגלות
כי זה לא שידעתי שאני יודעת לכתוב או למה היא בדיוק התכוונה, אבל להרגיש פתאום שיש בי אולי כישרון ומשהו שהוא מיוחד הדליק אותי בקטע אחר
עד כדי כך שאני זוכרת את הנסיעה באוטו בדרך חזרה ממנה, ואיך רק חיכיתי כבר לחזור הביתה...
וברגע שחזרנו הביתה מיהרתי לקחת דף ועט, התיישבתי על הרצפה בחדר שלי ואשכרה יצא לי שיר
מאז הכתיבה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי!
אני זוכרת גם איך הייתי כותבת, יוצאת מהחדר ומפריעה לאמא שלי ואחותי שהיו בסלון כי הייתי חייבת להקריא להם משהו שכתבתי... אף פעם לא רציתי לכתוב למגירה, נהפוכו! גם שזה תמיד היה אישי וחשוף זה גרם לי להגיע להמון תובנות שנהניתי להקריא ולשתף בהם אחרים
לא כי חשבתי או האמנתי שאני כותבת יפה, אבל עצם זה שהיתה לי דרך לבטא ולהוציא הכל גרם להתפתח ולהרגיש חזקה בתוך זה
כתבתי פעם: "מזל שאני יכולה לכתוב, הדף לא נגמר, לא נסוג, לא מפרשן אותי. הוא איתי, הוא שלי, סבלני עד שאני אחליט לסיים, לסגור ולהירגע. אין לו דד ליין ולא אמירות שגורמות לי לרצות לצרוח..."
גיליתי את הכתיבה בתקופה הכי רגישה ומסובכת שלי כנערה- שהיו המון מריבות וצעקות בבית, שההורים שלי נפרדו, שהיה לי יותר רע מרע בבית ספר וחוויתי את שברון הלב הראשון שלי
ואם התחלתי מלכתוב שירים דכאוניים ואפלים, עם הזמן זה השתנה, התחלף ועברתי ככה תהליכים שלמים
יש לי עוד הרבה סיפורים כי בסוף זאת הדרך שלי לומר ולהביע החוצה... בואו נגיד כשבעבר שכל תו באסאמאס עלה כסף אבא שלי הצטער על הרגע שהם נתנו לי פלאפון😄
לקח לי הרבה שנים להגיע למקום טוב מבחינת זוגיות, חברים והערכה עצמית... והתקופה הזאת שפתאום נברא אתר בשם "הבמה החדשה" שכל מי שהיה כותב יכל לפתוח לעצמו עמוד, נתן לי פתאום תעסוקה ותכלית
וזה כנראה הדבר הכי חשוב פה, שעבור ילדים, ולא משנה מה הנקודות מוצא שלהם... ברגע שמראים להם את האיכויות והחוזקות שלהם, נפתח בפניהם עוד עולם שלם
כי פתאום לא כל הזרקור הוא על החריגות ועל "המזל הרע" שלהם... אלא על האפשרות להתפתח ולייצר גם מציאות אחרת
איזה מקסימה את, צודה😊
קל להישאב לכתיבה שלך :) מרתק, מדוייק, אמת בפרצוף אבל ביצירתיות והקלילות שמאפיינת אותך כל כך
רונה, כתבת בצורה מרתקת איך בקור אצל אשת מקצוע נתנה לך דחיפה להתחיל התבטא בכתיבה שהיה חסומה קודם לכן בגלל ייעוצים לא מוצלחים ....
המאבחנת צדקה, את כותבת מדהים!
הכתיבה שלך כל כך נוגעת וזה תענוג לקרוא אותך מחכה ממש להמשך 🩷