השנה
- רונה שטיינברג כהן
- 21 בספט׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 22 בספט׳
ראש השנה זה תמיד סימבולי ואנחנו מאחלים שנה טובה ומתוקה כבר באופן כמעט לקוני…
השנה עברתי כנראה את השיעור הכי חשוב בחיים והוא בלהבין שהחיים כל כך קצרים ושכולנו גם ככה נמות עם משימות פתוחות
המוות, החולי, הסוף הוא תמיד יגיע בהפתעה… הוא לעולם לא יתפוס אותנו מוכנים
זה תמיד יגיע בבום ויאלץ אותנו להתיישר עם המצב, לא משנה מה היו התוכניות והציפיות שלנו לתקופה הקרובה או הרחוקה
אין אף בנאדם על ערש דווי שיתחרט על מה שהוא עשה למען עצמו או למען אחרים… לא נתחרט על אף סיטואציה שבה נתנו לעצמינו לחיות, לצחוק ולשמוח
לא נתחרט שהקדשנו זמן לילדים שלנו, לזוגיות ולמשפחה… לא נתחרט על שהשקענו בעצמינו, שעשינו את מה שרצינו, שאהבנו, שהרגשנו, העזנו, התפרענו ונסחפנו (בקטע טוב)...
תחושת החמצה היא כנראה התחושה הכי קשה שיש… על כל מה שלא העזנו לעשות ועל כל הפעמים שנתנו לפחד ולחוסר ביטחון לנהל אותנו
קיבלנו את החיים במתנה אם רק נצליח בזמן אמת להסתכל על זה ככה ולנצל אותם לפני שנצטרך להחזיר.. כי אין זיכוי או החזר כספי ולא תמיד יש הזדמנות נוספת
הלוואי שתעזו לקחת מזה ולהבין שזה באמת מה שזה… שהעכשיו חשוב בדיוק כמו העתיד!
שכמה שאנחנו מומחים בלהגיד שאסור לקחת דברים כמובנים מאליהם, רוב האנשים מתעוררים, משקיעים ומעריכים רק אחרי שהם כבר מאבדים…
הכל מתחיל מהדרך שבה אנחנו בוחרים להסתכל על עצמינו ועל החיים שלנו ומה שבטוח זה שאנחנו הרבה יותר רבגוניים, גמישים וחזקים ממה שנדמה לנו
אז לפני שאתם אומרים "עכשיו עוד לא", "אין לי זמן לזה", "אני לא אצליח"... כדאי לכם אפילו לעשות צעד אחד עבור משהו שעד עכשיו נמנעתם ממנו… מבטיחה לכם שגם ככה כל צעד אפילו הקטן ביותר יגרום לכם כבר באוטומט להתקדם לצעד הבא
אמן,שנה טובה שנה של התחדשות🐦🌷🩵
תודה רונה שהצבעת על ראש השנה כתזכורת להחליט לממש משימות שדחינו כי נדמה לנו אולי שיש זמן ואפשר לדחות....
רונה כתבת יפה מדוייק ונוגע כל כך וזו לגמרי דרך החיים שלי שבה אני רואה את הדברים והתמונה עם אמא מהממת שתהיה שנה מלאה בדברים שהכי היית רוצה לעשות ולהגשים עם האנשים שאת הכי אוהבת 🩷